ארבעת היסודות לגישור על פערי תקשורת

• שפת האדמה: התקשורת שלהם תכליתית, שקולה, איטית ומבוססת עובדות. הם לא מתרשמים ממילים יפות או מהבטחות באוויר – הם רוצים לראות קבלות. הם מדברים במונחים של זמן, כסף ומשאבים.
• האתגר: האדמה זקוקה לזמן כדי לעכל שינויים. היא עלולה להיתפס כנוקשה, עקשנית, סקפטית או "תקועה" מול רעיונות חדשים ומהפכניים (אוויר/אש). חסר להם לפעמים המעוף והגמישות.
• המסר הסמוי: מתחת לפרקטיות, האדמה מחפשת יציבות ושליטה. המסר שלהם הוא: "מה יוצא לי מזה? האם הקרקע יציבה מתחת לרגליים? האם זה בטוח?"

המדריך המעשי: איך לכוונן את ארבעת היסודות וליצור גשר?

תקשורת מודעת ומקרבת לא נוצרת כאשר אנו מנסים לשנות את האחר שיתאים לנו, אלא כאשר אנו לוקחים אחריות ומתאימים את התדר שלנו אליו. זוהי גמישות תודעתית. הנה איך עושים את זה בפועל מול כל יסוד (או שילוב יסודות):

מול יסוד האש (טיפוסים נמרצים ודומיננטיים):

כדי להתחבר לאש, עליכם לכבד את העצמאות והקצב שלהם. אל תכבידו עליהם בפרטים טכניים מייגעים (עודף אדמה/אוויר) או ברגשנות יתר (עודף מים) שתכבה את ההתלהבות שלהם ותגרום להם חוסר סבלנות.

• הגישה המיטיבה: היו קצרים, ממוקדים ואנרגטיים. תנו להם להרגיש שהם מובילים.
• משפט מפתח לפתיחת הלב: "אני איתך, האנרגיה שלך מעולה. בוא נרוץ על זה – מה השורה התחתונה שאתה צריך ממני כדי שזה יקרה?"

מול יסוד המים (טיפוסים רגשיים ורגישים):

תקשורת לוגית קרה וניתוחים סטטיסטיים לא יעבדו כאן; הם יגרמו להם להרגיש בודדים ולא מובנים. הם זקוקים למיכל ולהכלה לפני הכל.

• הגישה המיטיבה: דברו בשפת הרגש. צרו קשר עין, השתמשו בטון רך. התחילו תמיד מהחיבור האנושי לפני המשימה.
• משפט מפתח לפתיחת הלב: "לפני שנדבר על הפתרון הטכני, חשוב לי רגע לשמוע ממך – איך את/ה מרגיש/ה עם כל המצב הזה?"

מול יסוד האוויר (טיפוסים שכלתניים וורבליים):

אל תנסו לתקשר איתם רק דרך "תחושות בטן" עמומות או פקודות ללא הסבר. זה יוצר אצלם התנגדות וריחוק אינטלקטואלי. הם חייבים להבין את ההיגיון.

• הגישה המיטיבה: אתגרו אותם אינטלקטואלית. הסבירו את הרציונל, תנו מקום לשאלות ואל תצפו מהם "לנחש" רגשות.
• משפט מפתח לפתיחת הלב: "בוא ננתח רגע את הדברים לעומק. מה ההיגיון שעומד מאחורי הרעיון הזה? בוא נבין יחד את הסיבות והמשמעויות."

מול יסוד האדמה (טיפוסים פרקטיים ויציבים):

אל תלחיצו אותם ואל תנחיתו עליהם שינויים מהרגע להרגע. לחץ (אש) או כאוס רעיוני (אוויר) יגרמו להם להתבצר בעמדתם ולחסום את התקשורת.

• הגישה המיטיבה: הורידו הילוך. דברו בביטחון וברוגע, הציגו תועלת ברורה ומוחשית, וכבדו את הצורך שלהם בזמן לעיבוד.
• משפט מפתח לפתיחת הלב: "בוא נבנה תוכנית עבודה מסודרת. נבדוק שזה בטוח, יציב וישים, ונתקדם צעד אחר צעד בקצב שנכון לנו."

מתגובה אוטומטית לבחירה תודעתית

תקשורת מיטיבה היא אומנות של אלכימיה. היא היכולת לזהות בזמן אמת, תוך כדי שיחה, איזה יסוד "חסר בחדר" או איזה יסוד נמצא בעודף – ולהשלים אותו במודע.

אם אתם מזהים מולכם "אש" שרוצה לרוץ קדימה ונתקלת ב"אדמה" שרוצה לעצור ולבדוק כל פרט – אל תיקחו את זה אישית. זהו לא מאבק כוחות, אלא פשוט התנגשות של יסודות שמבקשים איזון. האש זקוקה לאדמה כדי לא להישרף ולהתפוגג, והאדמה זקוקה לאש כדי לנוע ולהתפתח.

כאן נכנסת התודעה הפרקטית לפעולה: במקום להגיב מהאוטומט שלכם (מהיסוד הדומיננטי שלכם), עצרו רגע ושאלו את עצמכם – איזה תדר השיח הזה צריך עכשיו?

האם יש כאן עודף "אוויר" ואנחנו צריכים להוריד "אדמה" לקרקע? האם יש כאן הצפה של "מים" ונדרשת קצת "אש" כדי להתקדם?

כשאנחנו מבינים שכל ארבעת היסודות בטבע קיימים גם בתוכנו, אנחנו יכולים לבחור "לשלוף" את היסוד הנכון בזמן הנכון.

כך, אנחנו הופכים להיות הגשר, והתקשורת הופכת מכלי של מאבק לכלי של ריפוי וצמיחה משותפת.

על הכותבת

יפעת ברכה היא מנטורית ומלווה אנשים בתהליכי חיים בשילוב כלים אימוניים ותודעתיים, מנחה קורס תודעת העל ומחברת הספר "פוקחת עיניים".
.