מדיטציית נשימה עוברית (מדיטציה אמבריונית) וצ'י קונג
נשימה עוברית (Tai Hsi) – המכונה גם נשימה ראשונית או נשימה טבורית – מתייחסת לתהליך שבו המתרגל משחזר את ה"נשימה" הראשונית שיש לעוברים בתוך הרחם. הנשימה היא בעצם באותו אופן שעובר "נושם" דרך חבל הטבור, רק שהמתרגל שואב את אנרגיית כוח חיים שלו ישירות מהמטריצה האוניברסלית, כלומר "ים האנרגיה" שבו הנפש האינדיווידואלית שלו.
באמצעות טכניקת נשימה זו אתה מפעיל מחדש או מגביר מאוד את זרימת הדם הטבעית של צ'י הקשורה ל"נשימה הקדומה" הזו שיש לעובר בתוך הרחם. "נשימה" ראשונית זו מחקה את צריכת החומרים המזינים והחיוניים דרך חבל הטבור. באמצעות תרגול חרוץ תוכל לזכור את הנשימה העוברית, כולנו ירשנו אותה, אך שכחנו ממנה. כאשר מתרגלים נשימה עוברית, תהליך הנשימה הפיזית הופך ליותר ויותר עדין ולעיתים נראה שהוא נפסק לחלוטין.
הרעיון הוא שבאמצעות מדיטציה ותרגול צ'יגונג, אנו יכולים לחזור למצב טרום לידתי. בנקודה זו מתחילה הנשימה העוברית – "נשימה" דרך נקודות הדיקור והמרידיאנים – להחליף את הנשימה הפיזית של הריאות. אנו מסוגלים לשאוב ("לנשום") אנרגיית כוח חיים ישירות מהיקום – מרצף המרחב-זמן – אל מערכת המרידיאנים של המוח שלנו.
כמו בכל המדיטציות המתרכזות במעגל הנשימות המיקרוקוסמיות, המטרות הכלליות של המדיטציה הן: שלווה, שיפור יכולות פיסיות ומנטליות, והארה רוחנית. באמצעות מדיטציית סירקולציה אנו בונים מחזקים את הגוף ואת המערכת החיסונית שלו ומאמנים את המוח להיות רגוע וממוקד.
מהו הצ'י קונג וכיצד הוא פועל?
צ'י קונג, מבוטא "צ'י גונג", פותח בסין לפני אלפי שנים כחלק מהרפואה הסינית המסורתית. מדובר בתרגול, שנועד לייעל את האנרגיה בתוך הגוף, הנפש והרוח, במטרה לשפר ולשמור על בריאות ורווחה. לצ'יגונג יש מרכיבים פסיכולוגיים ופיזיים כאחד, והוא כולל ויסות של הנפש, הנשימה והתנועה והיציבה של הגוף. מסורת עתיקה זו התפתחה למגמות שונות: בודהיסטית, קונפוציאנית וטאואיסטית. ברוב צורות הצ'יגונג:
- הנשימה איטית, ארוכה ועמוקה. דפוסי נשימה עשויים לעבור מנשימת בטן לנשימה בשילוב עם צלילי דיבור.
- התנועות הן בדרך כלל עדינות וחלקות, מכוונות להרפיה.
- ויסות מוח כולל מיקוד תשומת הלב והדמיה.
טכניקות צ'יגונג דינמיות (אקטיביות) מתמקדות בעיקר בתנועות הגוף, במיוחד תנועות של כל הגוף או ידיים ורגליים. ניתן לתרגל טכניקות מדיטטיביות (פאסיביות) של צ'יגונג בכל תנוחה שניתן לשמור עליה לאורך זמן וכוללות תרגילי נשימה ונפש, כמעט ללא תנועת גוף.
כאשר מתרגלים צ'י קונג הדבר החשוב ביותר הוא להשיג איזון ולהיות מודע למרכז הגוף שלך כדי להרמוני את זרימת הצ'י. כאשר מצב זה מושג רמות האנרגיה יכולות לזרום בחופשיות ואתה מרגיש טוב מנקודת מבט פיזית, רגשית ומנטלית. איזון ויציבות דורשים פעולות ואורח חיים בהרמוניה עם מחזוריות ואלמנטים בטבע.
אם אתם מעוניינים בטיפוח רוחני באמצעות תרגול צ'י קונג, הצעד הראשון הוא לימוד נשימה עוברית. מתוך נשימה עוברית נכונה, תוכלו למצוא את המרכז הרוחני ואת מרכז הצ'י שלכם. מאוחר יותר, תאחדו את הרוח והצ'י ב-Dan Tian התחתון ותגיעו למצב של "Embracing Singularity". זה המצב של "ווג'י", אין קיצוניות.
מנשימה עוברית, ניתן לבנות את הצ'י ולאחסן אותו ב-Dan Tian התחתון לרמה שופעת. זהו המפתח המכריע לתרגול צ'י גונג של שרירים/גידים ושטיפת מוח. נ
שימה עוברית היא רק הצעד הראשון להשגת מטרה זו. לאחר שקבעתם הרגל למדיטציה שלכם, עד מהרה תבינו שאתם רוקדים בגן רוחני שקשה לתאר לאנשים אחרים.
כמה דברים שכדאי לדעת לפני תרגול מדיטציית נשימה עוברית
כשאתם מתאמנים, אל תבזבזו זמן רק על מחקר תיאורטי. פרקטיקה ותיאוריה צריכים ללכת ביחד. מהתרגול אתם צוברים ניסיון, ומלימודי התיאוריה אתם מקבלים קו מנחה ברור לתרגול. יש אנשים שמתלבטים בגלל הסכנות הכרוככות בכך. אלה בסוף לא משיגים כלום ופשוט מבזבזים את זמנם. היו זהירים אך נחושים, ולימדו מניסיונם של אחרים, ותמצאו את הדרך הנכונה.
יש סיפור מוכר על סייף סמוראי צעיר שנכנס לביתו של מאסטר זן מפורסם, השתחווה ואמר, "מאסטר! הגעתי לרמה עמוקה של זן, גם בתיאוריה וגם בפרקטיקה. שמעתי שאתה גדול אז אני בא לכאן בתקווה שתוכל ללמד אותי משהו." מאסטר הזן הסתכל על הצעיר הגאה הזה. בלי מילה, הוא נכנס לחדר האחורי וחזר עם קומקום וספל תה. הוא הניח את הספל והתחיל למזוג את התה לספל. התה מילא את הספל במהירות ועד מהרה החל לעלות על גדותיו. הצעיר הביט בזקן בהבעה מבולבלת. הוא אמר, "עצור, אדוני! כוס התה עולה על גדותיה".
מאסטר הזן הזקן הניח את הקומקום וחייך אליו. הוא אמר, "הכוס הזו היא אתה. אתה כבר מלא מדי. אני לא יכול ללמד אותך. אם אתה רוצה ללמוד, אתה חייב קודם לרוקן את הספל שלך." האם אתה יכול להיות צנוע כמו כוס ריקה?
לעתים קרובות אנו מבלים יותר מדי זמן על דברים לא חשובים. טפלו בזמנכם יקר ונצלו אותו ביעילות. היפטרו מכבודכם. אם תיקחו אותו ברצינות רבה מדי, לא תמצאו מורה כנה שמוכן ללמד מהלב.
כאשר אתם מוצאחם מורה מוסמך או מקור למידה, התייחס אליו ביוקר, כדי שלא תפספסו את ההזדמנות ללמוד. ייתכן שההזדמנות הזו לא תחזור. בעבר , היה קשה מאוד למצוא מורה מוסמך. גם אם מצאת אחד, לא בהכרח תתקבל.
כיום, קל יותר לאסוף מידע מכיוון שיש כל כך הרבה ספרים, קלטות וידיאו וסרטוני יוטיוב זמינים. אבל ההדרכה של מורה מנוסה היא בדרך כלל חיונית להגיע ליעד הסופי. ייעוץ עדין יכול לחסוך לך הרבה מאוד זמן ומַאֲמָץ. כשאתם אבודים בעיר גדולה, למרות שקראתם את המפה, הדרכה של עובר אורח יכולה לחסוך הרבה מאמץ.
קצת היסטוריה
לאחר יותר מ-1500 שנות לימוד ופיתוח, התרגול של מדיטציית צ'י קונג במחזור הדם (מעגל הנשימות המיקרוקוסמיות) התפתח בהדרגה, מידע מוגבל ראשוני לשלב המאפשר למתרגלים הבנה ברורה של התרגול. התרגול כנראה התחיל בסין בשנת 500 לאחר הספירה. עם הזמן לימודי המדיטצייה התערבבו עם מסורות דאואיסטיות מסין ,שהתבססו על תאוריה של Dao De Jing ויצרו הבנה ותפיסה חדשה של התרגול, כשההשפעה הכי גדולה שלה היא הנשימה העוברית, שבלעדיה קשה מאוד להגיע לשלב האחרון של הארה רוחנית. ישנן הרבה כתבים עתיקים המלמדשים שיטות שונות לביצוע המדיטציה. אני אציג פה אחת מהן.
מדיטציית Small Circulation
אם תוכלו לבצע את המדיטציה בישיבת לוטוס מלאה, זה יהיה הכי טוב, אבל קחו בחשבון שתצטרכו לשבת בפוזיציה הזו במשך 45 דקות, אז חשוב שתמצאו תנוחה נוחה. עדיף לשבת עם כרית מתחת לישבן, כדי שהירכיים יהיו קצת מעל הברכיים. החזה מעט קעור ואזור החזה של עמוד השדרה שומר על העיקול הטבעי שלו. קצה הלשון נוגע בחיל העליון.
ודאו שעצם הזנב שלכם ישרה ובקו עם אזור המותניים של עמוד השדרה שלכם ולא בולטת החוצה או מתמוטטת פנימה. הפה נשאר סגור והלסת נופלת למטה כאילו לתוך הגרון. הגב זקוף והראש צריך להרגיש כאילו מחזיקים אותו עם חוט באוויר, הזרועות נחות על הירכיים וכפות הידיים לפני הפופיק, אם אתם שמאליים הניחו את כף יד שמאל מתחת לימין וההיפך. אפשר בהתחלה לעשות את המדיטציה עם עיניים פתוחות לפני קיר לבן. אחרי שתתמקצעו במדיטציה, תוכלו לעשות אותה גם בשכיבה.
זמן המדיטציה הוא בין 20 ל-30 דק' והיא מומלצת לביצוע בתחילת היום.
- שבו על כיסא, הניחו את הידיים על הברכיים, הרגלים נחים על הקרקע והמשקל שווה בשניהם.
- התחילו בסדר את המשימות שלכם לקצב קבוע
- הדביקו את הלשון לחיך והוציאו את הצליל אום ארוך, עד שתצליחו להתרכז בנקודה הפנימית שלכם.
- הצעד הבא החשוב הוא להיות מוכן לקבל את כל מה שעולה בזמו המדיטציה. בכלל כשאתם עושים מדיטציות, הרגישו ממש שכל בעיה נפתרה ואין באמת לאן ללכת או מה לעשות.
- שימו לב לנשימה. אל תשפיעו עליה בינתיים, רק שימו לב לקצב שלה ומאיפה היא מגיעה-מהחזה או מהבטן התחתונה. ייתכן שבפעמים הראשונות שתעשו זאת, תרגישו שהנשימות שלכם נורא קצרות. הם ילכו ויהיו עמוקות יותר עם האימון. אם קצב הנשימה משתנה בעקבות בתשומת לב לנשימה, זה בסדר.
- הרפו את הגוף. תנו לחוליות לנוח אחת על השניה והיו רכים ונינוחים. אחרי שנתתם לעצמכם כמה דקות של הנאה מהרגיעה הפיזית הזו, התחילו להיות מודעים לקיום שלכם, לעצמיות שלכם ולעצם התודעה שלכם.
- אם מחשבות עולות, זכרו שאתם לא המחשבות, אתם החלל שבו מחשבות יכולות לעלות. לאחר זמן מה תתחילו להרגיש את האני שלכם במרכז המוח. ממש הרגישו 'אני' בכל נימה ונשיפה. לאחר כמה דקות, התחילו להתמקד בשלב השאיפה של הנשימה.
- התמקדו בנקודה המרכזית של המוח העליון והמוח המרכזי וניתן ללהם לנשום יחד